It All Begin with Love \ Declan Galbraith

Rain has to fall if the flower is to grow
And the night has to come if the moonlight is to glow

And although my eyes may cry a thousand tears
In the end I'm sure they'll fill with laughter
And if by chance I live a million years
I believe one thing will still be true

chorus:
In love I'll find the answer
To the question
That is written in my heart
Have faith and it will guide me
On my journey
If I remember from the start
It all begins with love
It all begins with love

The river has to bend on it's journey to the sea
And the tide has to turn if the ocean is to breathe

maybe I will search this world a hundred times
Or maybe I'll find my dream tomorrow
but somewhere deep within this heart of mine
I believe one thing will will never change

chorus:
In love I'll find the answer
To the question
That is written in my heart
Have faith and it will guide me
On my journey
If I remember from the start
It all begins with love
It all begins with love, with love, with love

chorus:
In love I'll find the answer
To the question
That is written in my heart
Have faith and it will guide me
On my journey
If I remember from the start
It all begins with love
It all begins with love
It all begins with love
It all begins with love

על החיים ועל המות

בשני דברים אין לנו השליטה בהם – מתי נולדנו, מתי נמות.

מתי נמות אמנם יש לנו כאילו שליטה כלשהי, אנחנו יכולים להתאבד או לחיות בריא יותר אך מאחר

ואיננו יודעים מהי נקודת עזיבתינו את העולם אין אנו יודעים אם באמת השפענו עליה.

בין שתי נקודות אלה – חיינו.

מתוך אותה התודעה של היותנו ייצור סופני צומחים שני טיפוסים :

מתים חיים

בוחרים כל חייהם לחיות בצל המוות, בפחד מהמוות, פחד המשתק אותם, מגביל אותם.

כל חייהם יצמדו לדבר מה יציב וידבקו בו רק בכדי לשרוד את היום, את החודש, את השנה, אתה הרגע.

לא לזוז יותר מדי כי המוות מחכה בסיבוב.

ביום מותם הם יגלו שחיו את חייהם כמתים, שלא עשו דבר פרט מלחכות למוות.

בני אלמות

בני האלמות יודעים שיום יבוא וימותו, הם מודעים לזה בדיוק כמו המתים חיים, הם יודעים שלא משנה

מה יעשו יבוא לבסוף יומם האחרון אך במקום לפחד מיום זה, במקום שישתקם הם בוחרים לחיות את

החיים במלואם, לנצל את הזמן שיש להם, את הימים שניתנו להם.

הם בוחרים להיות בני אלמות את יומם האחרון.

אגב, אלו הם האנשים שאנו זוכרים בדה"כ לדורות אח"כ, אלו הם האנשים שמשפיעים, משנים ומעצבים

את סביבתם ועולמם.

כולנו אוהבים סיפורי הרתפקאות, הזקנים ביננו היו מחפשים בספרי הרפתקאות בילדותם, הצעירים

יותר בספרים ובטלויזיה והילדים של היום בעיקר בטלויזיה ובמחשב.

כולם – הספרים, הטלויזיה והמחשב, הם יציאה לתוך הרפתקה אך בכולם גם ישנה בעיה, הם מוציאים

אותנו להרפתקה מבלי באמת להוציא אותנו, הם משאירים אותנו במקומותינו אם מתחת לעץ בגינה, או

ישובים על כיסא המחשב או מול הטלויזיה נשארנו בטוחים וצמודים ודבוקים לאותו דבר יציב, העץ או

הכסא.

החיים כהרפתקה

ביום הולדתכם הראשון יצאתם להרפתקה, ביום מותכם היא תסתיים, כל מה שיקרה באמצע הוא סיפור

ההרפתקה, חייכם הם הסיפור, אינכם יכולים להרוס אותם בחייכם אותם, אתם רק יכולים להפוך אותם

לסיפור משעמם.

לפעמים יצטרפו אליכם בדרך אורחים שינעימו את זמנכם, לפעמים ילכו איתם את דרככם, האשה,

הבעל, הילדים הם חלק מסיפורכם.

אל תפחדו מהשינוי, אל תפחדו מהצעד הבא, אל תשארו בסיבלכם כי פרושו שאינכם צועדים בדרככם.

כל עוד תחיו ותצעדו בדרככם האמיתית מתוך האמת שלכם, גם אם טעיתם בדרך, זהו רק חלק מהסיפור.

המוות כמו החיים, השמחה והעצבות, הצחוק, הבכי, הקושי, הקלות, הכאב, הם חלק מהסיפור, סביר

שאת כולם תפגשו בדרך.

אל תנסו להמנע מהם, הם חלק מההרפתקה, הם חלק ממה שיעצבו אותה, את דרככם ואותכם.

כאשר אינכם עסוקים בפחד מדבר מה שילך, אתם פנויים להיות איתו בהמצאו, הוא הופך להיות חלק

ממכם ומסיפורכם.

אני ממשיכך בדרכי, בן אלמות עד יומי האחרון, מודה לכם על שצעדתם איתי בדרכי, מזמין אותכם

להיות חלק מההרפתקה המדהימה שנקראת חיים, חלק מהמשך דרכי ומבקש להיות חלק מההרפתקה

שלכם.

אוריה דובינסקי

u-camaleao@u-camaleao.com

http://uria-topleaders.blogspot.com

מתוך "הנביא" מאת ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן :

בעבודה נגלית האהבה. ואם לא באהבה תעשה עבודתך, מוטב תנטשנה, תשב בשער המקדש ותפשוט ידך לחסד השמחים בעמלם, כי אם בלא לב תאפה לחם - לחם צר יהיה וישבור רק מחצית רעבונך

שנה טובה